הפורום שלכם ובשבילכם

הרבה פעמים שאלות אותי הדוקטורנטים והפוסט דוקטורנטים איך הכי טוב להכין את ההרצאה לכנס האקדמי הקרוב. אז בשעה טובה. פיניתי את השולחן והצלחתי להתמקד לכמה דקות בשביל להביא לכם קצת מניסיוני בעולם הכנסים האקדמים: קודם אני רוצה להגיד לכם שמבחינתי כנס אקדמי זאת אחת החוויות הכי מרגשות ומיוחדות שיש למדע להציע אז תגיעו בשמחה כי זה הולך להיות כיף! טוב עכשיו ניכנס לעניינים התכניים. אז איך מכינים הרצאה לכנס אקדמי? בואו נדבר על זה. קודם כל, וזה ממש בסיסי, אתם צריכים לדעת כמה זמן עומד לרשותכם להציג את המחקר. בוא נניח שניתנו לכם 15 דקות. עכשיו אתם צריכים להחליט כמה טקסט אפשר להכניס לזמן הזה. מכיוון שהמדע הוא טקסטואלי, אין שום ציפייה שתדברו באופן חופשי - אתם צריכים להקריא מהדף. זה קצת כמו בחתונה של אח שלכם - עדיף להכין נאום כתוב מאשר לאלתר ... אז איך קובעים כמה מילים אפשר לדחוס ב-15 דקות? זה משתנה מאדם לאדם, בדיוק כמו שיש כאלה שמדברים במהירות של מכונת ירייה ויש כאלה שמדברים בקצב של צב אחרי ארוחת צהריים כבדה. בשביל לגלות את קצב הקריאה שלכם, קחו דף A4 באנגלית, פונט 12, רווח וחצי, והפעילו סטופר. אחרי 60 שניות, עצרו ובדקו כמה מילים הספקתם לקרוא. אגב, אם אתם קוראים לאט, אל תדאגו - איינשטיין היה דיסלקטי ותראו לאן הוא הגיע! הטקסט האקדמי והמילים שקראתם ב-60 שניות יתנו לכם את המדד למה שתקראו בכנס. זה לא כמו מאמר אקדמי שבו יש לכם בין 7 ל-15 עמודים - פה זה יותר כמו ציוץ בטוויטר בהשוואה לרומן של טולסטוי. אחרי שיש לכם את המספר הקסום של המילים לדקה, פשוט תכפילו ב-15 (או כמה דקות שיש לכם). וזהו! זאת התקרה שלכם. זה בדיוק כמו תקציב משפחתי. בסוף החודש - אסור לחרוג ממנו, אחר תהיו בבעיה... בשלב הבא מכינים בולט פוינטס למצגת. זה בעצם התקציר של התקציר של התקציר שלכם. קחו את הטקסט שתקראו והפכו אותו לנקודות שיופיעו על המצגת. זה כמו שלט "תודה שבאתם לחתונה", רק עם קצת יותר מילים מדעיות. אגב, הרבה שואלים למה אי אפשר פשוט לדבר חופשי. ובכן, המדע הוא טקסטואלי, לא ורבלי. הוא צריך להיות מדויק. יש המון רבדים של עומק לכל מושג אקדמי, וההקראה מהדף מדייקת את האמירות שלנו. זה בדיוק כמו מתכון לעוגה - אתם לא רוצים "בערך" כפית אבקת אפייה, אתם רוצים בדיוק כפית. כשאתם דוחסים חודשים של עבודה ל-15 דקות, אתם חייבים להיות מחושבים. כל שנייה קובעת, כמו בסרט "ספיד" עם קיאנו ריבס, רק בלי הפיצוצים. צריך שנים של ניסיון כדי לדבר על המחקר שלכם בחופשיות בלי להקריא מהדף, אז בינתיים - תקריאו. לגבי המצגת עצמה - היא בסך הכל תמיכה ויזואלית להרצאה שלכם. אפשר להוסיף המחשות ויזואליות, ויש היום המון טכנולוגיה לעזור בזה - מוורד ועד בינה מלאכותית. רק תזכרו - המצגת היא כמו תבלין טוב: היא אמורה להוסיף למנה, לא להציף אותה. כמו גבר מאוהב ששוכח את עצמו ומגלה שהוא אוכל מלח עם תוספת של משהו מבושל מלמטה. בדף הראשון חייב להופיע שם המחקר, שם החוקר (במקרה שלכם - הדוקטורנט), ושם המוסד האקדמי או במקרה שלנו מכון המחקר - מכללת גאיה. חשוב שהטקסט יהיה קריא ושהוויזואלים לא "יבלעו" אותו. ולבסוף - גודל הפונט: בניגוד למאמר אקדמי, פה האותיות צריכות להיות גדולות מספיק כדי שגם הפרופסור הקשיש בשורה האחרונה יוכל לקרוא בלי משקפת. עדיף יותר שקופיות עם טקסט קריא מאשר מעט שקופיות עם טקסט שנראה כמו תנאי השימוש של אפל או גוגל. זהו! עכשיו אתם מוכנים להרצאה האקדמית שלכם. וזכרו - גם אם אתם מתרגשים, לפחות אתם לא צריכים לשיר קריוקי... הנה השלבים המרכזיים בצורה מסודרת: 1. קביעת מסגרת הזמן: - יש לדעת כמה זמן מוקצב להצגה (לדוגמה: 15 דקות) - חשוב לתכנן כל שנייה בקפידה 2. מדידת קצב הקריאה האישי: - לקחת דף A4 באנגלית (פונט 12, רווח 1.5) - להפעיל סטופר ולקרוא במשך דקה אחת - לספור כמה מילים הספקתם לקרוא - להכפיל את התוצאה במספר הדקות שהוקצבו להצגה 3. הכנת הטקסט: - להכין טקסט שלא חורג ממספר המילים שחישבתם - חשוב להקריא מהכתב כדי: - לשמור על דיוק מדעי - להתייחס לכל המושגים האקדמיים בצורה מדויקת - לנצל את הזמן ביעילות מרבית 4. הכנת המצגת: - להכין בולט פוינטס שמלווים את הטקסט - בשקופית הראשונה לכלול: - שם המחקר - שם החוקר - שם המוסד האקדמי - להקפיד על: - פונט גדול שנראה גם מהשורה האחרונה - איזון בין טקסט לאלמנטים ויזואליים - טקסט קריא וברור - עדיף יותר שקופיות עם פחות טקסט בכל אחת 5. אלמנטים ויזואליים: - ניתן להוסיף דימויים ויזואליים שתומכים בטקסט - אפשר להשתמש בכלים כמו: - Microsoft Word - כלי בינה מלאכותית - לוודא שהוויזואליזציה לא פוגעת בקריאות הטקסט חשוב להדגיש שההקראה מהדף היא חיונית בשלב הדוקטורט, כיוון שעדיין לא צברתם מספיק ניסיון להציג את המחקר המורכב בעל-פה. עם זאת, חשוב להקריא בצורה כריזמטית ולא מונוטונית. האם יש לך שאלות ספציפיות לגבי אחד מהשלבים האלה? של מצגת ראוי שהאותיות יהיו גדולות כדי שגם מי שנמצא בשורה האחרונה בחדר יוכל לראות את מה שכתוב אז תשנו את תפיסת המחשבה בנוגע לזה ועדיף שיהיו הרבה דפים עם אותיות גדולות מאשר מעט דפים עם אותיות קטנות שאף אחד לא יכול לקרוא את מה שכתבתי זהו בינתיים אתם יכולים להגיב כל שאלה שיש לכם תענה בשמחה.

חברים יקרים, סטודנטים שלנו ועמיתי מחקר, הפעם באמת שזה הולך להפתיע. פיתחנו אלגוריטים שמאפשר לכם למצוא את נושא המחקר שמתאים לכם בקירוב הכי גבוה שאפשרי. האלגוריתים הזה לא חייב לשמש אתכם לבחירת נושא מחקר של תואר שלישי - הוא יכול לעזור לכם ולכוון אתכם לשאלות המחקר ולנושא המחקר הכי טוב עבורכם. אז מה בעצם אתם צריכים לעשות בשביל למצוא את נושא המחקר הכי טוב לדוקטורט שלכם? אתם צריכים לשלוח לנו רשימה של נושאי מחקר שמענינים אתכם, מה למדת בעבר ואפה עבדתם. אנחנו נייצר מהרשימה שלכם - רשימה של שאלות מחקר. כשאתם תקבלו מאיתנו את הרשימה של שאלות המחקר - כמו הדוגמא שמצורפת פה:ֿ בהתאם לנושאים שמעניינים אותך והרקע האקדמי והמקצועי שלך, הנה רשימה של 20 שאלות מחקר אפשריות: 1. כיצד משפיעה הטמעת טכנולוגיות AI על תהליכי מכירות אינטרנטיות? 2. אילו אסטרטגיות ניהוליות משפרות את יעילות בתי המשפט בעידן הדיגיטלי? 3. מה הקשר בין פיקוח על נדל"ן ואחריות חברתית בתהליכי מכירה? 4. כיצד ניתן לשפר את חוויית הלמידה המקוונת באמצעות תוכניות לימוד המותאמות לאופי הדיגיטלי? 5. באיזו מידה השימוש בבינה מלאכותית משפיע על ניהול עסקי בענף מוצרי החשמל? 6. איך משפיעה עריכת תכנים שיווקיים על הצלחת קמפיינים דיגיטליים? 7. מהן השיטות היעילות ביותר לשילוב אחריות חברתית בקידום מכירות מקוונות? 8. מהן ההשלכות המשפטיות של עסקאות נדל"ן המתבצעות דרך האינטרנט? 9. כיצד משפיעה קריאה של ספרים בנושא ניהול על סגנון הניהול של מנהלים צעירים? 10. כיצד ניתן לשלב אסטרטגיות שיווקיות בים ובמזון לקידום עסקי תיירות ומסעדנות? 11. באילו דרכים אפשר לשלב חופש אישי בתוך תוכניות ניהוליות בעסקים קטנים? 12. איך ניהול מכירות בעזרת AI משפיע על תחום הכושר והבריאות? 13. מהו תפקידו של פיקוח בתחום המטבחים בתעשייה הקולינרית? 14. כיצד מתפתחת תחום האינטרנט ומכירת נדל"ן באזורים עירוניים מול כפריים? 15. איך ניתן לשפר את השימוש בתוכניות עסקיות לצמיחה במכירות דיגיטליות? 16. כיצד משפיע ניהול פרסום דיגיטלי על הצלחה של חברות מוצרי חשמל? 17. מהן ההשפעות הפסיכולוגיות של שימוש ב-AI בקבלת החלטות עסקיות? 18. באילו דרכים משפיעה אחריות משפחתית על קבלת החלטות בניהול עסקי? 19. כיצד בתי משפט יכולים להתאים עצמם למגמות טכנולוגיות בתחום האינטרנט והמסחר האלקטרוני? 20. מהו הקשר בין פיקוח אפקטיבי על פרויקטים בתחום הדירות לשיפור איכות המגורים? אתם תצטרכו לתת לכל שאלה ציון מ-1 עד 10 ואז אנחנו נשתמש באלגוריתים שלנו ובעזרתה נבנה עבורך רשימה חדשה של שאלות שיהיו מותאמת לציונים שהענקת לכל שאלת מחקר אנחנו נמצע את הפעולה הזו כ4-5 פעמים - ובכל סיבוב תהיה הרגשה שהקסם הולך ומתרחש - עד שלפתע אתם תמצאו בול את מה שרציתם לחקור אבל לא הצלחתם לתת לו שם. אז אם את רוצה לכתוב עבודה סמינריונית, או שאתה רוצה לכתוב תזה, או שאת רוצה לכתוב עבודת מחקר לתואר שלישי או שאתה רוצה לכתוב עבודת מחקר לדוקטורט (סתם - תואר שלישי ודוקטורט זה אותו דבר) - החלום הזה נמצא ממש מעבר לפינה. ועם האלגוריטים שלנו - הוא גם יהיה הכי מדויק עבורכם. כל כך מדוייק שמיד תרגישו בבית - גם בתואר הקשה ביותר שיש במסע האקדמי הקסום של החיים שלנו.

A Ph.D. in History is the highest academic degree one can achieve in History. The research-focused program allows individuals to delve deep into studying past societies, cultures, events, and historical phenomena. This rigorous and advanced degree is typically pursued by individuals with a strong passion for History and a desire to contribute original research to the field. Ph.D. in History is a demanding yet intellectually rewarding journey that allows individuals to contribute significantly to understanding the past and its relevance to the present. Key aspects of a Ph.D. in History include: 1. Research Emphasis: The primary focus of a Ph.D. in History is original research. Students are expected to choose a specialized area of historical study, develop a research question or thesis, and conduct extensive research using primary and secondary sources. 2. Specialization: Doctoral candidates often choose a specific period, region, theme, or subject within History to specialize in. This specialization allows them to become experts in their chosen area and contribute meaningfully to the field's knowledge. 3. Coursework: While emphasizing research, students usually take advanced coursework in historiography (the study of historical writing and methodology) and related fields. These courses help students develop a comprehensive understanding of the broader historical context and the theoretical underpinnings of their research. 4. Dissertation: The centerpiece of a Ph.D. program is the doctoral dissertation. This extensive and original research project contributes new insights, interpretations, or perspectives to the chosen area of study. It often involves years of work and demonstrates the student's ability to conduct independent research. 5. Advisor and Committee: Ph.D. candidates work closely with a faculty advisor who guides and supports their research. Additionally, a committee of faculty members usually provides feedback, guidance, and evaluation throughout the research and dissertation writing process. 6. Seminars and Colloquia: Doctoral programs often include seminars and colloquia where students can present their research, engage in scholarly discussions, and receive feedback from their peers and professors. These events facilitate the exchange of ideas and the development of critical thinking skills. 7. Teaching Experience: Many Ph.D. programs include a teaching component. Doctoral candidates can teach undergraduate courses, gaining valuable experience in classroom instruction and educational leadership. 8. Publication and Presentation: Ph.D. candidates are encouraged to publish their research in academic journals and present their findings at conferences. This helps to share their work with the broader academic community and establish their reputation in the field. 9. Time Commitment: Completing a Ph.D. in History is long-term, often taking 3 to 7 years or more, depending on the program and individual circumstances. 10. Career Pathways: Graduates with a Ph.D. in History often pursue academic careers as professors, researchers, and scholars. They can also find opportunities in museums, archives, libraries, government agencies, and cultural organizations.