יש מקרים בהם ברור לנו מאד מה יהיה הצעד הבא שלנו. יש לנו תוכנית גדולה ואנו צועדים לאורה צעד אחר צעד. לפעמים בצעדים גדולים וממהרים ולפעמים עקב בצד אגודל. אם יש בנו אמונה אז אנחנו לא מוותרים ומתעקשים בדרך. גם אם המדרון תלול והצעדים קשים וגם אם צריך לדלג על פני מסוכה גבוהה שאנו פוגשים בה לאורך המסע. אז אנחנו מגייסים את עצמנו שוב ושוב כי הדרך יותר חכמה מההולכים עליה. ואנו יודעים היטב שאם נקפיד לעקוב אחרי סימני הדרך נגיע אל מחוז חפצנו. כי ככה אנחנו בני האדם. מסמנים מטרה וצועדים. לאורך הדרך נקרים לנו מצבים אבל ידיעת הדרך מובילה אותנו אל מעל ואל מעבר עד שאנו מגיעים בשעה טובה אל המטרה שאליה שאפנו ושאורה האיר לנו את הדרך גם כשהחושך אחז בכל.
אבל יש מצבים בהם הדרך כבר מזמן אבדה באופק, החושך אינו מאפשר לשום תקווה לנצנץ ואז אנו מחליטים לא להחליט. לא בגלל שאנחנו לא רוצים להגשים את חלומותינו, חלומותינו בכלל, לא רק החלומות האקדמאים שלנו, אלא בגלל שהפחד מחלחל לפעמים כה עמוק אל מעבר לתודעתנו והחרדה חודרת מבלי שנשים לב אל עצמותינו וההחלטה שהיא בלב ואמורה להאיר לנו תמיד את הדרך, לא מצליחה להיות אותה ההחלטה שברגלים. במקרים כאלו, אנחנו מחליטים לא להחליט. במקרים האלה אנחנו צריכים לזכור שגם חוסר החלטה היא מקום. והמקום הזה הוא לא נעים ואף לפעמים מסוכן יותר מללכת בחושך ולקבל מכה פה ושם. ההחלטה לא להחליט היא מסוכנת מאד, כי כאשר נדמה לנו שהחלטנו לא להחליט וזה מעניק לנו זמן אזי ההפך הוא הנכון. במקרים האלה אנחנו לא נמצאים בין כאן לבין מעבר אלא שאנחנו נמצאים במקום של חוסר החלטה.
כמו שאנחנו יודעים בנוגע לטבע, ולצורך הענין גם מי שלא עשה תואר ראשון ותואר שני בכימיה וביולוגיה יודע, מים עובדים הם מים שמתקלקלים. גם אם הם החליטו לא להחליט (או שהחליטו במקומם לא להחליט) במקרה הזה זרימת האנרגיה נעצרת. העולם מתחיל את הליך ההרס הטבעי של מה שעומד במקום. לכן אי החלטה היא החלטה הרסנית. בשונה מזה היא המחשבה. כי גם מחשבה היא תנועה.
כשאתם מחליטים לעצור לרגע למדיטציה, למחשבה, בשביל לראות בצורה בהירה יותר את כל האפשרויות שפרוסות לקראתכם, ובמקרה שלנו קבלת החלטות לגבי לימודים אקדמאים בכלל או לימודי דוקטורט בפרט, אם עשיתם תזה בתואר שני או דוקטורט ללא תזה בתואר השני. אם אתם דואגים שלא תמצאו מנחה. אם אתם לא ממש בטוחים מה אתם רוצים לחקור, אם אתם עוד לא מבינים אם דוקטורט בחול זה כן דוקטורט בלמידה מרחוק או לא דוקטורט בלמידה מרחוק. ואתם נכנסים למדיטציה. וכל המחשבות עולות, צפות, מתווכחות ביניהם. עם תזה ללא תזה. יש נושא אין נושא. זו תנועה. גם אם היא נעשית בישיבה עם עיניים עצומות. ותנועה זה חיים.
אז אם החלטתם להיכנס למצב של חשיבה עמוקה בכדי להחליט אזי לא החלטתם לא להחליט אלא שהחלטתם להחליט. וזו היא תנועה גם אם היא בישיבה או בשכיבה על החוף או מתחת לעץ למרגלות המנגל. חשיבה היא דרך גם אם היא בשכיבה.
ואנחנו כאן בשבילכם. עם נסיון. עם ידע. עם הבנה העמוקה ביותר בנוגע למה מוכר ומה לא מוכר. אז אם עצרתם לחשוב אנחנו נשמח לחשוב פה יחד איתכם. ואם החלטת למסע - נשמח ללוות אתכם מכאן ועד לקבלת התואר.
גאיה - מגשימים חלומות אקדמאים (עם תזה או בלי תזה :)
コメント