הגות על השאלה הראשונה - מה לחקור?

בעולם שלנו אם את הכל כבר חקרו - מה נותר עוד לחקור? ומה אם נאמר שלמרות כל המחקרים שנעשו מאז ועד היום עדין לא חקרו שום דבר. נשמע כמו אוקסימורון? אולי, אבל ככה זה!

מצד אחד העולם מלא בחוקרים שחוקרים את העולם מהבוקר את הלילה אבל מהצד השני העולם מורכב ממלירדי חלקים שעדין לא חקרו אותם. בואו ניקח לשם המחשה בלבד את כמות בני האדם שיש בעולם - 8 מלירד בני אדם. רק לפי כמות בני האדם שיש בעולם אנחנו יכולים להגיד כמעט בבטחון מלא שיש כ8 מלירד מחקרים שעדין לא בוצעו. וזה כשיחידת המחקר היא האדם. אבל יחידת המחקר יכולה לרדת אל רמות המיקרו או לעלות אל קבוצת השווים, המשפחה, החברה. כל יחידת מחקר כזו היא עולם בפני עצמו. מהמיקרו ועד המקרו.

בוא ניקח את הילד בראד לדוגמא שוולקוט חקר אותו במחקרי עומק רבים וכתב עליו ספר

"Adequate Schools and Inadequate Education: The Life History of a Sneaky Kid" in Anthropology & Education

Quarterly.

כמו בראד יש את הספר "יום בחייו של ילד" שבו חוקרים עקבו אחרי ילד אחד במשך 24 שעות וכל חוקר כתב פרק מנקודת מבטו המחקרית. וכמובן שלא נשכח את החוקרת ההומניסטית שכתבה את הדוקטורט שלה על אמא שלה. כל פרט הוא מקור למחקר - מאטום בודד ועד הגאיה כולה. את הכל כבר חקרו אבל שום דבר עוד לא נחקר.

אז איך בוחרים מה לחקור? בוחרים לחקור את מה שהכי קרוב לליבנו. משהו שיעצים את החוויה היומיומית שלנו. משהו שהיינו רוצים לברר אותו לעומק גם אם לא היינו צריכים לכתוב עליו דוקטורט.

לפני כמה חודשים ניגש אלי מועמד ללימודי דוקטורט וסיפר שהוא מנהל מערכות מידע ושהוא רוצה לעשות דוקטורט בתחום. הבטתי בעיניו ולא היה שם שום ניצוץ. אולי אפילו עצבות מסוימת. "תגיד", שאלתי אותו, "יש לך אולי משהו אחר שאתה עושה בחיים? משהו שאתה מאד אוהב ומאד גאה בו?". "מה זה קשור לדוקטרוט?" הוא שאל. "לא יודע". אמרתי. "בוא תספר לי ונראה. אולי זה קשור". "תראה, אחרי שאני חוזר מהעבודה אני עושה חוג לגו אצלי בבית, באים מלא ילדים ומשחקים בלגו, ובונים דברים ממש מיוחדים, זה הדבר הכי מיוחד שאני עושה בחיים". אמר וכולו זרח מאושר. אין ספק שחוג הלגו ממלא את חייו בשמחה, בתחושת סיפוק וערך עצמי. אין גן ספק שהילדים האלה נתרמים מאד מהיצירה בלגו. "מצאתי לך נושא לדוקטורט" הכרזתי. הוא אמנם היה קצת בשוק שדבר כזה בכלל אפשרי. אבל כמו שאמרתי, את כל העולם כבר חקרו ועדין לא חקרו שום דבר. בטח שלא את קבוצת הלגו שלו שהוא עושה אחרי שהוא חוזר מהעבודה.

הלב שלנו הוא המקום שהמחקר מגיע ממנו. ולכל אחד יש את לב המיוחד שלו. כשאתם חושבים על המחקר שלכם - תחשבו על הלב שלכם. זה לא חייב להיות מחקר גדול. זה אפילו יכול להיות מחקר ממש קטנטון. אבל בתוך העולם הזה, כשתחקרו אותו תגלו פתאום שגם אם הוא קטנטון הוא עולם ומלאו. עשרות ואולי מאות של מחקרים יהוו פתאום את הבסיס למחקר שלכם ותגלו פתאום שהעולם שלכם הוא בכלל לא כל כך קטן כמו שחשבתם ויש סיבה לכך שהלב שלכם נמצא בו. אבל זה כבר נושא לפוסט אחר.

שלכם, באהבה

אריאל