הפעם אני אנסה לכתוב לכם את הפוסט של הכנס ביס אחרי ביס. במקום להמתין לסוף המסע. נעשה יומן מסע. אני לא בטוח שיהיו מספיק חוויות בשביל למלא כל יום. אבל בוא ננסה. אז אחרי 3 חודשים מטורפים של מאמץ הצלחנו להגיש יותר מעשרים מאמרים לכנס של ספרינגר בנושא יזמות בעדין אי הוודאות שמתקיים השנה בויאטנם. ותשמעו. וייטנאם היא ממש בסוף העולם. הטיסות נמשכות לנצח. ממש לא הבנתי איך אני הולך לחצות את כל המרחק הזה ולהשאר שפוי. מזל שלפני שנתיים במסגרת היחידה של מחלקת ייעוץ מבוסס מחקר של מכללת גאיה היינו צריכים להכין דוח מקיף על בחירת כסאות במטוסים. כי שם למדתי שיש מצבים בחיים שהטוב הוא הפחתת הרע. כשממש רע לנו. אנחנו לא מחפשים שיהיה לנו טוב. יהיה לנו יותר טוב כשיהיה פחות רע. ואיך זה קשור לכסא של המטוס ולהגיע מצד אחד של העולם לצד השני? זה קשור לנטפליקס. כן. נטפליקס. פשוט. כי, לפי סקירת ספרות מקיפה ועמוקב מאד, מסתבר, שמאז המצאת הנטפליקס והיכולת של האנשים להוריד סרטים לטבלט או לטלפון הסלולרי שלהם - כבר לא כל כך רע לטוס במטוס. התודעה נודדת לסרט, והרע היום הוא רע פחות. וכמו שאומרת הספרות המחקרית - כשרע, הפחתת הרע, הוא טוב. אז זהו. הורדתי לעצמי מליון סרטים לטלפון וגם את העונה האחרונה של "המקום הטוב". שבאופן לא ממש מוסבר. אני יכול לראות שוב ושוב ושוב. ולהוסיף ולהינות מהסדרה הזו כל פעם יותר. אז מישראל ועד וייטנאם עם הפסקה בתאילנד פשוט ראיתי את כל העונה הרביעית של "המקום הטוב" ולא הפסקתי להנות. בין ישראל לויאטנם ארגנתי לי יום הפסקה בתאילנד שהיה מוצלח מאד. והנה אני בויאטנם. לא הכל עדין מוכן לכנס. ואיכשהו אני לא מצליח לקום מהארסל שמצאתי ליד המלון על חוף האוקיינוס הפסיפי. למרות שאני בחולצה קצרה. יש רוחות מטורפות. ויורד עלי גשם. היום ומחר יתחילו גם להגיע הסטודנטים של מכללת גאיה בשביל להציג בכנס. ביחס קטן מאד לכמות המאמרים בגלל המרחק ועלות הטיסה, מן הסתם, אבל כמו בכנסים הקודמים שהרעדנו את אמות היפים והוכחנו לכולם שמכללת גאיה שולטת - אני בטוח שגם הפעם נביא תצוגת תכלית שלא תבייש את טובי האקדמאים. יאללה. עדיף שאני אקום מהארסל ואמשיך לעבוד. בשביל לספר לכם - כמה היינו ענקיים!!! אני מקווה שגם מחר אכתוב לכם. בתקווה שתהנה יחד איתי מהחוויה האקדמית המטורפת שעומד להגיע... או לפחות ככה נדמה לי. יאללה. לקום לעבוד! והפרופ הפקיסטני, הדוקטורט התאילנדי ואני הישראלי יהודי ארגנטינאי, מולדבי, רומני, הונגרי... הם חברים ממש טובים... שבטח עוד יצא לכם לשמוע עליהם בפוסטים הבאים. בקרוב גם יצטרפו אליהם כמה פרופסורים פולנים וגם פרופ הריהרה אחד, שהוא אחד המוחות החכמים ביותר בעולם היום, באותה קבוצה עם אישתי, אני חושב, שהוא פרופ מהודו ונמצא ברשימת 2% הפרופ המשפיעים ביותר בעולם של ספרינגר. טוב. מעניין איך יהיה. והכי חשוב. ששוב פעם נשאיר את כולם פעורי פה! עכשיו אני חייב להמשיך לעבוד. זו הייתה אתנחתא מתחייבת אך כרגיל גם מלאה ייסורי מצפון. בכל זאת... פולנים!
top of page
bottom of page
コメント